אני אימא לשלושה בנים בפער גילאים צמודים. מכיוון שבערך כל שנתיים עשינו ילד - 7 שנים ברציפות לא ישנתי, ושנים רבות אני רצה אחרי כדורים, גיבורי על, ילדים או כל מיני דברים שעפים באוויר, כי זה העניין עם בנים.... תמיד יש משהו או מישהו באוויר! אין רגע דל, זה פיסי כל הזמן, זה דוחף, זה מרביץ, זה צועק וזה בעיקר משתולל.
כן, בפנטזיה דמיינתי בנות - חלמתי על בית ורוד, מלא בבובות וילדות ששמות לק, מסרקות אחת את השנייה ומציירות יחד.... זה לא בדיוק יצא לפועל, ובכל זאת קיבלתי שלושה בנים רגישים, וורבאליים, שאוהבים אומנות ויצירה, שיודעים לדבר ולבטא רגשות, שאוהבים אותי ואת אבא שלהם בלי סוף ולא, אני לא מאמינה שבנים עוזבים את ההורים כאשר הם מתחתנים.... אנחנו מחנכים את הבנים שלנו לערכים משפחתיים גבוהים.
אז במה כרוך גידול בנים? גידול בנים זה לדעת שאתה כל הזמן בתנועה, שכל הזמן משהו עף באוויר – חפץ או ילד, זה להשלים עם העובדה שהשירותים לא יהיו נקיים אף פעם, זה להיות מוכן בכל זמן לרוץ, לטפס, להשתולל ולשחק בכדורגל, זה לדעת שלדרוך על לגו זה אחד הדברים הכואבים בעולם, זה להבין שגם כאשר הם רבים והולכים מכות רצח, בנים תור שנייה יודעים להשלים, זה לאפשר להם לבכות ולהיות פגיעים, ולזכור שלא כל הבנים תחרותיים, ספורטיביים או הולכים מכות. יש בנים מכל הסוגים וההוכחה אצלי בבית.
בכלל, כדאי לזכור שבימינו לא פשוט להיות בן או "גבר", כי הדברים הם לא ברורים ודיכוטומיים כמו בעבר. המושג "גבריות" משתנה מיום ליום. אני מאמינה שכל אמא לבן צריכה להיות ערה למורכבות הזאת, ולבדוק מה מתאים לבן שלה, מה ייחודי לו, מה הוא רוצה או בוחר להיות. זו אולי המשימה הקשה ביותר בהורות -לקבל את ילדינו כמו שהם - אך זאת משימה הכרחית על מנת לגדל ילד בעל ערך עצמי גבוה.