הטעות הגדולה שאנו עושים כאשר הילדים שלנו רבים

יש לי המון כלים והסברים לתת על מריבות בין אחים, אבל היום אני רוצה להתעקש על טעות אחת שהורים רבים עושים:

כשהילדים שלנו רבים, אנחנו בדרך כלל משוכנעים שאנחנו "רואים" מיהו "התוקף" ומי הוא "הקורבן".... אז נכנסים לסצנה כדי ״להציל״, או לעזור, למי שאנחנו חושבים שהוא חלש יותר....

וככה, במקום להעצים את אותו ילד, אנו מחלישים אותו עוד יותר, והגרוע מכל – אנו מנציחים אותו בתפקיד ״הקורבן״.

כשאנחנו מתערבים כדי "להציל" ילד, הוא מסיק את המסקנה שהוא לא מסוגל, ושהוא תמיד צריך עזרה כדי לצאת ממצבים קשים. אנחנו לא מלמדים אותו דבר על החוזקות שלו, או על חוסן.

אז בפעם הבאה שהילדים שלכם רבים, ואתם רוצים להתערב, במקום לפעול לטובת ה"חלש" יותר, תגידו: "אני רואה שאתם לא מסתדרים כרגע, בואו תשחקו קצת בנפרד״.

כשהילד ה"חלש" יותר אומר: "אבל הוא דחף אותי"! או "היא חטפה לי״!

תנו אמפתיה ועצה מעצימה: "אתה בסדר?"

ו: "מה אתה הולך לעשות בנדון״?

אני כאן לכל שאלה.