אחים בני 2– 4 רבים כל 9.5 דקות,
ואחים בני 3–7 רבים בממוצע פעם אחת כל 17 דקות....
הילדים שלכם רבים המון??
אז קודם כל תדעו שזה לגמרי תקין. אחים רבים המון. נקודה. למה זה כל כך מקשה עלינו? קודם כל כי הרעש של המריבות שלהם בלתי נסבל - בבית זה מעצבן, בחוץ זה מביך – ובנוסף, אנחנו גם דואגים ותוהים... האם צריך להגן על החלש? האם מישהו יכול להיפגע? ולמה הם לא יכולים להסתדר??? הרי, אחים אמורים לאהוב אחד את השני! אז זהו, שאחים אמורים ללמוד את החיים דרך היחסים שלהם, וכאשר אנו מתערבים במריבות שלהם, אנחנו רק מפריעים להם לעשות זאת.
אז מה כן עושים??
נהיה הורים מעורבים ולא מתערבים – בוחרים יום בו אנו אוספים את הילדים ומודיעים להם שמהיום אנחנו לא מתערבים יותר במריבות שלהם (תזכרו: אין קהל, אין הצגה). אנחנו אומרים להם שאנו סומכים עליהם שהם ידעו להסתדר, ורק מציינים היכן ״הקו האדום״ במשפחה שלנו (אלימות פיסית או מילולית).
אנחנו משנים את תודעתנו ומקבלים את העובדה שאחים רבים, כועסים ומקנאים אחד בשני, ויחד עם זאת, זוכרים שדרך הזוגיות האחית הזאת, הם לומדים כישורים יקרי ערך להמשך חייהם: איך לנהל משא ומתן, איך להסתדר חברתית, מתי לוותר ומתי להתעקש על שלי, איך לפתור קונפליקט....
אנחנו מפסיקים לשמש כשופטים בבית, ומדברים על ערכים של: חברות, שותפות, שיתוף פעולה ועזרה לזולת. לבסוף, והכי חשוב מכל, אנחנו משמשים מודל לערכים הללו דרך דוגמה אישית והתנהגותנו.