קללות ילדים.... איזו קללה! מה עושים???
חמישה צעדים לעצור ילד מקלל:
מודעות - מבינים שעד כמה שבעינינו זה חמור (או מביך, או לא נעים) אין לנו ממש שליטה על המילים שיוצאות מפיהם.
התייחסות עניינית - לא נותנים לתופעה תשומת לב יתרה על מנת לא להעצימה. זה לא אומר שאנחנו מתעלמים!! אלא שההתייחסות שלנו צריכה להיות עניינית ביותר. כאשר נשמע את הילד שלנו מקלל, אנחנו נאמר לו פעם אחת, ועם כמה שפחות אמוציות: ״אני לא מרשה לך לדבר ככה״.
שיקוף רגשות – כדאי לבדוק באיזה הקשר הילד מקלל: האם כאשר הוא כועס? או עצוב? האם כאשר הוא מפסיד במשחק? או מפחד? לרוב זה יהיה קשור לאיזשהו רגש עז, ולכן צריך לתת תוקף לרגש שעולה. למשל: הילד מפסיד במשחק ומקלל את אחיו, אפשר לומר: ״אני מבינה שאתה כועס שהפסדת במשחק... אני לא מרשה לדבר ככה״.
הצעות לחלופות – אנחנו רוצים ללמד את הילד להביע את הרגשות שלו בצורה מקובלת. ולכן בזמן רגוע יותר, אנחנו משוחחים איתו, ודנים בדרכים השונות, שיכולות לעזור לו להביע כעס / תסכול / עצב.
דוגמא אישית - כמו כל דבר בהורות, הדבר החשוב ביותר זה לבדוק את עצמינו!! האם יש מקומות שאנחנו לא מדברים יפה? האם אנו לפעמים בוחרים להביע כעס, עצב או חוסר שביעות רצון במילים לא מקובלות?
בהצלחה!