רוב ההורים שאני פוגשת באוגוסט מותשים, לעיתים גם כועסים ומוטרדים...
לא מזמן, עם 3 ילדים צעירים, גם אני הרגשתי ככה בסוף ״חופשת״ הקיץ הארוכה. הייתי מתכוננת מראש ומתכננת מלא תכניות, כמו ללכת למוזיאונים, לפארקים שונים, אטרקציות, הצגות... וכמובן, המון בריכה וים. אבל לקראת סוף החודש, פשוט כבר ספרתי את הימים (והדקות) לראשון לספטמבר.
אין לי עצה ממש טובה לתת לכם, על מנת להקל, אבל חשוב שתדעו:
שכל ההתנהגויות השליליות של ילדיכם כרגע (התבכיינות יתר, התנגדויות, נדנודים אינסופיים, בכי, מכות, התפרצויות זעם וכו׳) וגם ההתנהגויות שלכם (של כעס וצעקות) מאוד מתעצמים בתקופה הזאת, ואינן מייצגות בשום אופן את ההורות שלכם (או את ילדיכם).
ולכן:
תפסיקו להרגיש אשמים על כך שאתם לא ממש נהנים מהזמן הזה עם הילדים.
להיות ללא לו״ז קבוע במשך כל כך הרבה זמן הוא מורט עצבים (עבור ילדים והורים כאחד). יתר מזאת, זה ממש מאתגר לבלות ימים ארוכים עם פעוטות, או ילדים צעירים, בחום של אוגוסט.
אז פשוט תנשמו, תנסו לחייך קצת יותר, תסלחו לעצמכם שהילדים מקבלים מעט (או הרבה) יותר חטיפים ויותר זמן מסך, ותזכרו שבעוד שנייה, ממש בקרוב, הכל יהיה הרבה יותר טוב.