בתחילת שנת הלימודים נערכו מבחני IQ לכיתה של ילדים. המורה קיבלה את הציונים, אך לא ידעה שאלו לא הציונים האמיתיים של הילדים, אלה סתם ציונים שחולקו באופן אקראי...
בסוף השנה, בדקו שוב את אותם ילדים, והפעם גילו שאלו שקיבלו את התוצאות הגבוהות ביותר (באופן אקראי!!) בתחילת השנה, קיבלו כעת ציון גבוה יותר (באמת) מאשר חבריהם לכיתה!
זה נקרא "אפקט הפיגמליון", או בשפה יומיומית - ״נבואה המגשימה את עצמה״. זה אומר שילדים פשוט הופכים למה שמצפים מהם, לטוב ולרע!
אני מנסה להסביר את זה לאותם הורים שמגיעים אלי מיואשים מההתנהגות של ילדיהם. לפעמים הם מאמינים שהילד שלהם מתנהג בצורה שלילית "בכוונה כנגדם", או שהם עושים להם ״דווקא״.... ואותם הורים ממש מתקשים לראות בילד שלהם אף משהו אחד קטן שהוא חיובי.
ובכל זאת, כדאי לזכור שהילדים שלנו בונים את הדימוי העצמי שלהם דרך העיניים שלנו, וזאת הסיבה שאנחנו ממש חייבים להאמין בהם.
מומלץ להתאמן בלראות מה באמת טוב ואופטימלי בהם, גם אם זה רק חלק קטן ומזערי, או אפילו לפעמים נראה כלא קיים בכלל.
אני יודעת כמה קשה למצוא משהו חיובי בפעוט שנכנס ויוצא מהתקפי זעם אינסופיים, או בילד מתריס או מתנגד לכל דבר, או במתבגר שלועג ומגלגל עיניים... אבל זה התפקיד שלנו לראות מעבר, ולראות את הגבר או האישה המדהימים והיפים, שהם ממש תיכף יהפכו להיות.
ילד צריך מבוגר אחד (לפחות) שיאמין בו, ויאהב אותו ללא תנאי, ואתם בהחלט רוצים להיות המבוגר הזה עבור הילד שלכם.