חרדה

אני מקבלת המון פניות של הורים בנוגע לחרדה. זה נושא רגיש, והורים שסובלים בעצמם מחרדה, תמיד אומרים לי שהם לא רוצים שילדיהם יעברו את אותה חוויה.

חרדה היא גם גנטיקה וגם חינוך. בעוד שלילד שלנו עשויה להיות נטייה גנטית לחרדה (שהוא כנראה ירש מאיתנו), הדבר המשמעותי ביותר הוא איך אני מתמודד עם החרדה שלי, ואיך אני ״מתנהג״ את החרדה שלי.

איזה מודל אני מדגים לילד שלי? אילו מסרים אני מעביר דרך ההתנהגות שלי? האם אני מאפשר ומעודד עצמאות? האם אני מלמד את הילד שלי (לפעמים באופן לא מודע) שאנו חיים בעולם מסוכן?

אסטרטגיות להתמודדות עם מתח וחרדה (להורים ולילדים כאחד):

• תנועה - ריקוד, קפיצות, ספורט, התעמלות.

• נשימה – למידה של טכניקות נשימה, נשיפה איטית, יוגה, מדיטציה.

• אמנות - הבעת כעס, לחץ, פחדים או חרדה באמצעות ציור, תיאטרון, משחק תפקידים, מוזיקה.

• קשר - לפגוש חבר, לדבר עם מישהו, לבקש חיבוק או לחבק את הכלב/החתול.

• משחקיות – לשחק משחק, לעשות משהו כיף, לצחוק.

• מנוחה וזמן לעצמי - זיהוי סימני הגוף שמצביעים על עייפות או רעב, הפסקות בזמן עבודה, אכילה מזונות בריאים.

**אם וכאשר החרדה משמעותית מדי – כדאי לפנות למומחה לבריאות הנפש!!**