top of page

תיקון

כולנו לפעמים מתעצבנים וצועקים על ילדינו. רוב הזמן, אחרי התפרצות, אנחנו פשוט ממשיכים כאילו כלום לא קרה.... ובכל זאת, משהו כן קרה - נוצר קרע קטן בקשר עם הילד שלנו.

כשאני צועקת על הילד שלי, הוא מרגיש לבד, ולפעמים גם מבוהל, הפכתי פתאום ל"אמא מפחידה", ועכשיו הוא לא מרגיש מוגן.... יתרה מזאת, כשמשהו מאיים קורה לילד, הוא עלול להשתמש במנגנון הגנה של האשמה-עצמית (אי אפשר לאהוב אותי, אני גורם לדברים רעים לקרות), ויכול מאוד להיות שהוא יסחוב את האמונות האלו הלאה, לבגרות  (וזה יכול להוביל לדיכאון וחרדה).


 אז במקום להרגיש בושה ואשמה אחרי שצעקנו על ילדינו, בואו ננסה לתקן.

בפעולת ״תיקון״ אני לוקחת אחריות מלאה על ההתנהגות שלי.

אני מאחדת את הקרע שנוצר, ומתחברת מחדש לילד שלי.


איך עושים את זה? 4 שלבים:

1 להצהיר על מה שקרה

2 לתת תוקף לרגש של הילד

3 לקחת אחריות על ההתנהגות שלי

4 לציין מה אני אעשה אחרת בפעם הבאה

"אני כל הזמן חושבת על מה שקרה כשאספתי אותך מהגן היום,

אני מצטערת שצעקתי, זה בטח היה מפחיד... זה לא היה באשמתך.

אני כרגע לומדת איך להישאר רגועה, גם כשאני מתוסכלת״.

 

דרך ״תיקון״ אנו מסייעים לילד שלנו לכתוב סיפור אחר, וטוב יותר, ולכך יהיו לזה גם השלכות חיוביות ארוכות טווח.

אני כאן לכל שאלה.

0 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול

Comments


bottom of page