top of page

5 טיפים לאימא של צליאקי בררן

עודכן: 3 בינו׳

״מאז שגילינו את הצליאק, הוא אוכל עוד פחות ממה שהיה אוכל״, ״היא לא אוכלת כלום, אני כל כך דואגת״, ״היא לא מתעניינת באוכל והיא כל כך רזה״.... אלו חלק מהשפטים שאני שומעת מהורים לצליאקים מתוקים.

ילד שהוא ״בררן״ באוכל מאוד מדאיג את הוריו. אצלנו הדאגה הזו מוכפלת בגלל הצליאק. כמובן שכל מקרה לגופו, ואם הילד באמת אינו אוכל כלל ורזה מידיי, כדאי לגשת לרופא הילדים! ובכל זאת, לרוב כשאני בודקת עם הורים הבאים אליי להדרכה, אם הילד באמת ״לא אוכל כלל״, אני מוצאת שהוא לפעמים לא אוכל בצורה מסודרת, או לא מספיק מגוונת, אך הוא כן אוכל ולא חולה.


כאימא לילד צליאקי ״בררן״ (שכבר גדל וטיפה פחות בררן), להלן 5 טיפים לעודד הרגלי אכילה בריאים יותר:

  1. אמפתיה וסבלנות – אם רק גיליתם את הצליאק, תבינו שזה לא פשוט עבור ילדים מסויימים. ממש לא כיף, כשבאופן פתאומי, מודיעים לילד שהוא כבר לא יכול לאכול את כל הדברים שהוא אוהב ורגיל אליהם. אז תנו לו להיפרד בכבוד מהעבר, וזמן ״להתאבל״ על המקום הזה, שלא יחזור לעולם. תגלו אמפתיה והכלה לעצב ולכאב שלו. יחד עם זאת:

  2. אחריות – הזמינו את הילד שלכם להיות שותף מלא בתהליך החדש. תנו לו הסבר (על פי יכולת הבנה וגיל) בנוגע למחלת הצליאק. שתפו אותו בהתלבטויות שלכם, בשאלות, בחיפושיכם אחר מוצר או מאכל מסוים. קחו אותו לסופר, תראו לו את המחלקה ללא גלוטן, ותלמדו אותו לקרוא תווית ולמצוא את סימן הפרח / ללא גלוטן.

  3. תזמינו אותו להיות שותף – הכניסו את הילד שלכם למטבח, בשלו ואפו יחד איתו, שתהיה פעילות מהנה וכיפית, ללא כל ציפייה שיאכל את מה שהכין.

  4. עידוד – תאירו באור גדול כל צעד קטן שלו: אם רק הסכים לטעום, לגעת או לבדוק מאכל חדש, גם אם בסוף החליט שלא לאכול אותו.

  5. אופטימיות ואמונה - תזכרו שנדרשת חשיפה חוזרת של מאכל חדש (לפעמים אינספור פעמים) על מנת להתרגל אליו. אז אל תוותרו על פירות, ירקות ושאר מאכלים בריאים, ותניחו אותם על השולחן בכל ארוחה ובכל הזדמנות.




13 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול

Comments


bottom of page