top of page

כמה חמצן יש לאימא?

בכל פעם שאני טסה, וצופה בסרט הבטיחות במטוס, מסבירים שבשעת מצוקה, הורים צריכים קודם לשים את מסיכת החמצן על עצמם ורק אז על ילדיהם... אני לא יכולה שלא לחשוב שככה זה גם אמור להיות בחיים.

אני אומרת "אמור" כי אני פוגשת בקליניקה כל כך הרבה הורים שחוקים, שרק נותנים ומעניקים לילדיהם בלי סוף.... עד שכבר נגמר להם החמצן. בקלות רבה מידיי אנחנו נגררים לטוטאליות שבהורות, בעיקר אנחנו, האימהות (כולל אני).


אז אימהות יקרות, בואו נזכיר לעצמינו שני דברים:

  1. הילדים שלנו צריכים אותנו בריאות ואיתנות. לכן, חובה לדאוג לעצמנו.

  2. ילדים לומדים דרך ההתנהגות שלנו. איזה דוגמה אישית אנו מציגים בפניהם? אדם שאוהב את עצמו מספיק על מנת לדאוג לעצמו? אדם שיש לו גבול אישי ברור, שמסוגל לומר ״לא״ או ״עד כאן״? או אדם שממשיך וממשיך עד שנגמר לו האוויר...?




בואו ונהיה האדם שאנחנו מייחלים להם להיות – נשקיע בעצמנו, בטיפוח שלנו, בהתפתחות שלנו, בזוגיות שלנו, בקשרים שלנו, בכל דבר שרק עושה לנו טוב, משב לנו אושר והנעה, ומעניק לנו חמצן להמשך הדרך.

בנוסף, נשמש להם מודל לאדם שיודע לבקש עזרה, שמסוגל לומר "לא", כשכבר אין כוח (גם לילדים שלנו!), שמזהה מתי הוא עייף וחייב להפסיק, שמשלים עם משימות לא שלמות ולא מושלמות.

בואו נשים את מסיכת החמצן קודם כל על עצמנו, ורק אז על ילדינו. ונזכור שזה הדבר הטוב ביותר שאנחנו עושים עבור משפחתנו.

0 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול

חרדה

bottom of page