top of page

הצילו, הילד שלי נושך!

עודכן: 3 בינו׳

ראשית כל:

מוודאים שאין בעיה כגון: עיכוב בדיבור, עיכוב התפתחותי, וויסות חושי, או רק שיניים שבוקעות ורגישות בחניכיים.


לאחר מכן:

מבינים שזו התנהגות נורמטיבית ושכיחה בפעוטות, ובכל זאת, היא לא מקובלת כלל ויש לטפל בה כמה שיותר מהר.


מה עושים?
  • מלמדים את הילד על וויסות רגשי – אנו ההורים מהווים מודל לוויסות רגשות, ולכן, לא כדאי לצרוח, או להביע כעס גדול, כאשר הילד נושך (במקום זאת, בצורה אסרטיבית אפשר לומר: "לא" או "לא נושכים").

  • ילד נושך עלול לבטא צורך בשליטה – כדאי לבדוק אם לילד שלי יש מספיק שליטה בחייו. איך? דואגים לתת המון אפשרויות בחירה בחיי היומ-יום שלו.

  • האם הילד שלי מקבל מספיק תשומת לב חיובית/ טובה ממני? האם אני מעניק לו מספיק זמן, חום, אהבה ועידוד על בסיס יומי? (או שאני רק נותן לו תשומת לב סביב ההתנהגויות הלא רצויות?)

  • אפשר להתבונן ולנסות להבין באיזה הקשר הילד נושך - האם זה כאשר הוא עצבני, או שמח, מתוסכל, עייף, רעב, בגן, בבית או במגרש המשחקים...? אם מבינים את הדפוס, אפשר לנסות ולמנוע אותו מראש, או לשנות משהו בשגרה.

  • כדאי להשקיע בללמד ילדים כיצד מביעים, ומשימים, צרכים ורגשות.

  • כאשר לא הצלחנו למנוע נשיכה, קודם כל נותנים תשומת לב ל"קורבן" (לילד שננשך).




אף פעם לא:
  • מתייגים ילד כ"נושך" - ילדים לומדים מי הם דרך העיניים שלנו, כך שזו תהיה נבואה שמגשימה את עצמה.

  • נושכים בחזרה, מכאיבים או מענישים ילד שנשך – אי אפשר ללמד ילדים לא להשתמש באלימות, על ידי שימוש באלימות בעצמנו!


אם ניסיתם את כל האמור לעיל, והנשיכות עדיין ממשיכות, אתם מוזמנים לפנות אליי לקבלת ייעוץ פרטני ותכנית פעולה אישית.
0 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול

Comentarios


bottom of page