איך שורדים ״מסיבת סיום״ עם צליאק?

זהו, הגיע סופה של שנת הלימודים ואיתה כל מסיבות הסיום ואירועי סוף השנה שמלווים בהמוווון אוכל... והמווווון גלוטן.... אז מה עושים?

דבר ראשון אנחנו מבררים עם הועד / המורה / הגננת / המדריך בחוג מה ב"תפריט" של המסיבה, כולל "הפתעות" של אוכל לילדים. אם מישהו רוצה לבוא לקרתנו, גם עם הדבר הכי קטן, אנחנו קודם כל אומרים לו תודה רבה ומבינים שזה לא מובן מאליו!!!!!

דבר שני אנחנו לוקחים את הילד / הילדה המתוק(ה) שלנו לשיחה ועושים איתו "תיאום ציפיות". אנחנו מסבירים לו שבשבוע הבא יש מסיבת סיום ושהולך להיות מאכלים כאלו ואחרים שהוא לא יוכל לאכול. אם הוא מתבאס אנחנו קודם כל מכילים את הבאסה שלו, עם חיבוק גדול ועם הכרה שזה באמת לא כיף. אחר כך אנחנו שואלים אותו מה יכול לשמח אותו שיהיה לו במקום הפנקייק / הקרמבו / הבורקס / הג'אחנון או כל דבר אחר שמכיל גלוטן ואנחנו לא יכולים או לא מסוגלים להכין או לקנות עבורו.... מה הוא מציע לעשות? האם יש לו רעיונות? (תתפלאו כמה שהילדים הרבה יותר חכמים ויצירתיים מאיתנו!!)

המטרה היא לתת לילד שלנו תחושת שליטה ואחריות על מה שמתרחש בחייו, וזה קורה כאשר אנחנו נותנים לו להיות שותף מלא בהתלבטויות שלנו ובהחלטות שלנו שנוגעות אליו. תזכרו שמטרת העל שלנו כהורים היא לגדל ילד שיהפוך למבוגר עצמאי, בעל ערך עצמי גבוה, שיודע לדאוג לעצמו, וזה מתחיל בדיוק כאן בגיל הצעיר.