איך היה בגן? כיף....

אימא: ״איך היה בגן״?

ילד/ה: ״כיף״

אני חושבת שאין הורה שלא חווה את זה, ולא משתוקק לתשובה יותר מפורטת מהילד שלו. למה הילד לא משתף אותי? בקבוצות הורים אני מקדישה מפגש שלם על נושא חשוב זה - "שיתוף".

תחשבו שנייה איך אתם מרגישים כשמישהו משתף אתכם?

כאשר מישהו בוחר בי, וסומך עליי מספיק, על מנת לספר לי דברים אישיים, להכניס אותי לעולמו הפרטי, לחלוק איתי רגשות, חוויות, תהיות, מחשבות, דברים טובים ופחות טובים, אני מרגישה כבוד, הערכה, אהבה, שאני חשובה לו.... זה פשוט ממלא אותי בתחושות טובות ומעלה את תחושת הערך.

אז למה למנוע את כל הטוב הזה מילדינו? למה אנחנו לא משתפים אותם???

האם אתם משתפים את ילדיכם על היום שהיה לכם? האם אתם מכניסים אותם לעולמכם הפנימי? אם התשובה היא "לא", אז אני ממליצה לכם להתחיל בזה כבר היום.

למה חשוב לשתף את הילדים שלנו?

אני משתף את הילד שלי על מנת להעביר לו מסר שהוא חשוב ומשמעותי לי. השיתוף שלי מייצר אינטימיות וקשר בינינו. בנוסף, אני משמשת לו דוגמה אישית. דרך השיתוף שלי אני מעבירה לו מסר שבבית שלנו אנחנו משתפים אחד את השני. לעט לעט הוא לומד שבמשפחתנו מתעניינים, ומכניסים את האחר, לעולמינו הפרטי. וכך יש סבירות גדולה שגם הוא יתחיל לשתף אותנו.

אז איך מתחילים?

בדברים הקטנים ביותר ובשפה שילדים יכולים להבין.... תתפלאו כמה זה מעניין אותם לדעת על הפקק הנורא שהיה בדרך הביתה, איך שנעלבתי מקולגה בעבודה או על הפדיחה שלי בזמן פרזנטציה חשובה.... בהתחלה יתכן ותהיה תחושה שזה מלאכותי, אך עם הזמן זה הופך להרגל ולשפה שנייה בבית.

התחילו היום – שיתוף אחד / סיפור אחד כל יום.